קטע:רמב"ן על שמות כא לא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"או בן יגח או בת יגח" - אמר "או" שהוא מוסיף ושיעורו והמית איש או אשה או בן יגח או בת יגח משפט אחד להם ויש אומרים שיבא במקום אם (הרד"ק בספר השרשים שרש או וכ"כ רש"י בויקרא ד כג) וכן או בנבלת חיה טמאה (ויקרא ה ב) או עשיתי בנפשי שקר (יח יג) או נודע כי שור נגח הוא (להלן פסוק לו) וכן רבים לדעתם וכלם עדי שקר תשכיל בהם במקומם והוצרך הכתוב לפרט משפט הקטנים על דעת רבותינו ז"ל (ב"ק מד) בעבור כי הוצרך למעלה (פסוק כט) לומר איש או אשה ללמד שהשוה אשה לאיש לכל נזקים שבתורה ויכול לא יהא חייב אלא על איש ואשה גדולים ת"ל או בן יגח לחייב על הקטנים כגדולים וכן עשה הכתוב בואיש כי יכה כל נפש אדם (ויקרא כד יז) כמ"ש רש"י (שם) ועל דרך הפשט בעבור שהשור הממית אדם גדול הוא רע מאד כדוב שכול במדבר ואם הועד בבעליו ולא ישמרנו הנה פשע פשיעה גדולה וראוי שיתחייב מיתה וכופר אבל הממית את הקטנים אינו רע כל כך ודרך רוב השוורים שלא ייראו מהם ויעלה על הדעת שלא יתחייב בעליו ולפיכך אמר הכתוב כי כמשפט הזה יעשה לו