קטע:רמב"ן על שמות כא כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"כאשר ישית עליו בעל האשה" - כשיתבענו הבעל בב"ד להשית עליו עונש על כך לשון רש"י ונכון הוא וכן כאשר ייטב לך (בראשית מ יד) ורבים ככה והכונה כי הוא חייב בדמי הולדות כאשר ישית עליו הבעל ולא כאשר תשית עליו האשה כי אין לה חלק וזכות בהן אבל אונקלוס תרגם כמה די ישוי עלוהי ואמר ר"א ככל אשר ישית עליו בעל האשה או יתן בפלילים כאלו אמר שיתפשר עמו לרצונו או ישלם כדי דמיהן על פי ב"ד ואיננו נכון כי מה טעם להזכיר זה ולפי דעתי בעבור שאין בולדות היזק ניכר כי מי יודע אם יצליחו אמר הכתוב אע"פ שאין כאן ממון תשלומין נשים עליו עונש והוא כמו קנס וממון שיטילו אחרים עליו על כרחו וכן ויתן עונש על הארץ (מלכים ב כג לג) ויין ענושים ישתו (עמוס ב ח) ואמר שיהיה העונש ככל אשר ישית עליו בעל האשה שהוא חפץ בילדיו וחשובים הם אצלו ויתן זה בפלילים שלא יתן עליו עונש יותר מכדי דמיהן ובמכילתא (כאן) כאשר ישית עליו שומע אני כל מה שירצה ת"ל ונתן בפלילים ואין פלילים אלא דיינים