קטע:רמב"ן על שמות יב ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"אל תאכלו ממנו נא ובשל" - זו מצוה לדורות שכל המצות בכאן בגוף הפסח מצוה לדורות אבל המצוה באוכלים כגון מתניכם חגורים (פסוק יא) והדם על המשקוף (פסוק ז) איננו רק בפסח מצרים וכן אמר הכתוב בפסח שני (במדבר ט יא יב) על מצות ומרורים יאכלוהו לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חוקת הפסח יעשו אותו שהן צלי אש לא נא ולא מבושל