קטע:רמב"ן על שמות יב ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"בין הערבים" - משש שעות ולמעלה קרוי בין הערבים שהשמש נוטה לצד מבואו לערוב ולשון בין הערבים נראה בעיני אותן שעות שבין עריבת היום לעריבת הלילה עריבת היום בתחלת שבע כי ינטו צללי ערב ועריבת הלילה בתחלת הלילה ערב לשון נשף וחשך כמו ערבה כל שמחה (ישעיהו כד יא) לשון רש"י ור"א השיב מן הכתוב שאמר (להלן ל ח) ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים כי שם כתוב יערוך אותו אהרן ובניו מערב עד בקר (להלן כז כא) ועוד מן הכתוב בפסח עצמו שם תזבח את הפסח בערב כבא השמש מועד צאתך ממצרים (דברים טז ו) כי בבא השמש שקיעת החמה ואין זה תשובה על הרב שכבר אמרו רבותינו (ברכות ט) בערב אתה זובח כבא השמש אתה אוכל מועד צאתך ממצרים אתה שורף וכבר כתב הרב זה והנכון בעיני בזה כי הלילה נקרא "ערב" כמו שנאמר (להלן פסוק יח) בערב תאכלו מצות והוא בלילה שנאמר (להלן פסוק ח) ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות וכן ויהי ערב ויהי בקר (בראשית א ה) על תחלת הלילה כצאת הכוכבים וכן בנשף בערב יום באישון לילה ואפילה (משלי ז ט) ויקרא ג"כ סוף היום "ערב" כמו שאמרו ויבאו שני המלאכים סדומה בערב ולוט יושב בשער סדום (בראשית יט א) וכן ויהי בערב ותעל השלו (להלן טז יג) ולא בא השלו בלילה וכן רבים וכתיב ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה (תהלים נה יח) והנה אלה השלשה עתים כוללים כל היום אם כן אחרי הצהרים יקרא ערב מיד וכעלות השמש וכל עת היותו במזרח יקרא בקר והוא ארבע שעות כמו שהעידו על תמיד של שחר שקרב בארבע שעות (עדיות ו א) ואחר הבקר יקרא העת צהרים כמו שנאמר מהבקר ועד הצהרים (מלכים א יח כו) והן שתי השעות החמישית והשישית והוא מלשון צוהר תעשה לתיבה (בראשית ו טז) כענין זוהר ויזכיר בהן לשון רבים בעבור שהן שתים והנה הם שני צהרים או מפני שיצהירו כל הצדדין כי בבקר האור במזרח ובערב הוא במערב ובאמצע היום בגובה הרקיע מאיר לכל הצדדין וכאשר יעברו הצהרים ויסור השמש מזרוח בשני הצדדין יקרא "ערבים" מפני שיערוב השמש משני הצדדין ההם והזמן הזה הוא כל עת זרוח השמש ברקיע אבל בשקיעת החמה והוא כמו שעה ורביע על דעת רבותינו (פסחים נח) אינו זמן השחיטה ואינו נקרא ערבים אבל הוא ערב יום ואמר " בין הערבים " כי " בין " במקום הזה איננו מבדיל אבל הוא כענין בתוכם והוא כמו בינותינו בינינו וביניך (בראשית כו כח) ביני ובינך מה היא (שם כג טו) על בין עבותים (יחזקאל יט יא) מבינות לגלגל (שם י ו) כמו בתוכם מבין השריפה (במדבר יז ב) מתוכה כענין שנאמר ותקם בעוד לילה (משלי לא טו) בתוך לילה וכן בין הערבים ולא נאמר בערבים שלא יהיה במשמע ערב ימים רבים והנה אמר הכתוב שנשחט את הפסח בתוך הערבים כי זמן השחיטה מן התורה הוא משש שעות ולמעלה עד תחלת שקיעת החמה וכן אמר בארבעה עשר לחדש בן הערבים פסח לה' (ויקרא כג ה) שהוא זמן השחיטה וכן בין הערבים תעשו אותו (במדבר ט ג) על תחלת העשייה שהיא השחיטה וכן בין הערבים תאכלו בשר (להלן טז יב) הם השעות הנזכרות כי היה להם לאכילת הבשר זמן גדול ואמר (שם יג) ויהי בערב ותעל השלו כי עלה ביום הראשון לשעה אחת בערב ויתכן שיהיה הלשון כדברי רש"י שני ערבים ערב בקר וערב יום כי כן יאמר הכתוב מנחת הבקר ומנחת הערב שנאמר (מלכים ב ג כ) ויהי בבקר כעלות המנחה ואומר (עזרא ט ד-ה) עד למנחת הערב ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ומנחה לשון מנוחת השמש והשקט אורו הגדול כדמתרגמינן למנח יומא (בראשית ג ח) והן מנחה גדולה ומנחה קטנה שהזכירו חכמים (ברכות כו) והנה כל הזמן הזה להדלקת הנרות ולקטרת שאינן כשרין בלילה אלא בזמן תמיד של בין הערבים וקודמין לו ולזה יטה דעת אונקלוס שאמר בין שמשיא שמש המזרח ושמש המערב ואמר הכתוב (להלן כז כא) יערוך אותו אהרן מערב עד בקר שתהיינה דולקות כל הלילה והנה נוכל לפרש שם תזבח את הפסח בערב (דברים טז ו) בזמן הנזכר כי נקרא ערב ויהיה כבא השמש מועד צאתך ממצרים מחובר עם ובשלת ואכלת וכן רבים אבל על דעתי אין "תזבח את הפסח" על השחיטה אבל יאמר במקום אשר יבחר ה' אלהיך שם תעשה זבח הפסח בלילה כבא השמש שהוא מועד צאתך ממצרים כמו שנאמר (שם טז א) הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה ואמר על זו העשייה ובשלת ואכלת במקום ההוא הנזכר והפסח עצמו יקרא זבח לא תשחט על חמץ דם זבחי (שמות לד כה) פסחי וזה טעם כל הפרשה (דברים טז א) שמור את חדש האביב ועשית פסח לה' אלהיך כי בחדש האביב הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה וגו' לא תאכל עליו חמץ הזכיר העשייה והלילה וצוה איך יאכלוהו והזכיר שבעת הימים (פסוק ג-ד) ואין בכל הפרשה ההיא זכר ליום ארבעה עשר והשחיטה בו וכן אמר ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר (דברים טז ד) והנה בערב ביום הראשון יום חמשה עשר הראשון בשבעת הימים הנזכרים כי יום ארבעה עשר לא הוזכר כאן כלל וכן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות (להלן פסוק יח) הוא ליל חמשה עשר והנה פירוש אשר תזבח בערב שלא ילין לבקר מן הבשר אשר תעשה אותו זבח בערב יום הראשון