קטע:רמב"ן על שמות ו כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון" - כאשר הזכיר אם הנביאים לכבודם ולומר שהיא בת לוי איש צדיק ונרמז שנעשה בה נס כן הזכיר אם הכהונה שהיא מיוחסת מזרע המלוכה אחות הנשיא הגדול והזכיר אמו של פנחס שהוא ג"כ כהן שזכה בה מעצמו (זבחים קא) ואם היה זה שם פוטיאל שם איננו נדרש מה טעם להזכיר שם אדם לא ידענו מי הוא ולכן אמרו רבותינו (ב"ב קי סוטה מג) שהוא מזרע יוסף שפטפט ביצרו ומזרע יתרו שפטם עגלים לעבודת גלולים והוזכר לשבח שזכו בצדקתם לכהונת עולם ועל דרך הפשט נאמר שהכתובים מזכירים במלכים שמות אמותם ושם אמו מעכה בת אבישלום (מלכים א טו ב-י) ושם אמו עזובה בת שלחי (דהי"ב כ לא) וכן כולם או שהיה פוטיאל נכבד וידוע בדורו והזכירו לשבח ואמר הכתוב מבנות פוטיאל ולא אמר "בת פוטיאל" כי היו לו בנות רבות והוא בחר מהן האחת או שלא היתה בתו אבל בת בתו מתיחסת אליו למעלתו ועל כן לא הזכיר שמה