קטע:רמב"ן על במדבר כד כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"וירא את עמלק" - נסתכל בפורענותו של עמלק ואמר ראשית גוים עמלק הוא קדם את כלם להלחם בישראל וכך תרגם אונקלוס ואחריתו ליאבד בידם תמחה את זכר עמלק (דברים כה יט) לשון רש"י ויתכן כי "וירא" כפשוטו שהיה בראש הפעור הנשקף על פני הישימון והביט כנגד ארץ עמלק היושב בהר ההוא ואמר כי הוא עתה ראשית גוים כי בראש העמים יחשב כי גבורים היו ואנשי חיל למלחמה ולולי כן לא עלה בלבו לבא להלחם בישראל ולא הוצרך משה לבחור אנשים ולתפלה ולנשיאות כפיו לחולשתו ובנה מזבח וקרא שמו ה' נסי (שמות יז טו) כי חשבה לנס גדול ולכך אמר זה כי הוא ראשית העמים ואחריתו יאבד יותר מכולם כמו שאמר (שם פסוק יד) כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים וכן ראשית שמנים (עמוס ו ו) המשובח שבהם שהוא נמנה ראשונה וכן ראשית החרם (שמואל א טו כא) לראש ולקצין (שופטים יא יא) בשמים ראש (שמות ל כג)