קטע:מצודות על שמואל ב יז ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"ואביך איש מלחמה" - רצה לומר יודע הוא טכסיסי המלחמה ויבין מדעתו שרק עליו מחריש הרעה ופתאום יבואו להחריד את העם אשר עמו והואיל ויבין את זאת לא ילין הוא עם העם במקום אחד

"כי גבורים המה" - ואינם חרדים מהמיית מלחמה עם שהיא פתאום ובלילה

"ומרי נפש המה" - וכל שכן שהמה עתה מרי נפש דואגים על קושי זמנם ויפעלו גבורות כדוב שכול מבניו בהיותו רודף בשדה לחפש אחריהם יטרוף במר נפשו כל הקרוב אליו

מצודת ציון

"שכול" - מי שבניו אבודים קרוי שכול כמו (שם מג יד) כאשר שכלתי שכלתי