קטע:מצודות על שמואל א כ מא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"את רעהו" - עם רעהו על כי היה קשה להם הפרידה

"עד דוד הגדיל" - הרבה לבכות יותר מיהונתן

"לאפיו" - על פניו

"מאצל הנגב" - מצד הדרומי של אבן האזל ויהונתן ירה החצים מול צד הצפוני

"ודוד קם" - היות מתחלה היו שם אנשים ולא היה יכול לדבר עם דוד פנים אל פנים וכאשר חשש מזה מאז ולכך עשה הסימן עם החצים וכאשר גמר הסימן הלכו להם האנשים ושלח גם הוא את הנער וכאשר שמע דוד בשלחו את הנער הבין בדבר שאין שם איש וקם ממקומו והלך אליו

"הנער בא" - רצה לומר הלך לבוא העירה

מצודת ציון

"הגדיל" - מלשון גודל ורבוי