קטע:מצודות על שמואל א כט ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"ובמה" - רצה לומר וכי באיזה דבר יכול הוא לרצות עצמו לאדוניו שאול למחול לו על מה שמרד בו הלא בהבאת ראשינו אליו יתרצה אליו ועל הכוונה ההיא הולך אתנו

"אשר הפקדתו" - אשר הנחתו לשבת שם

"ולא יהיה וגו'" - כי פן יהיה נוסף על שונאינו ונלחם בנו

"עליו" - על אכיש

מצודת ציון

"הפקדתו" - מלשון פקדון והנחה

"לשטן" - לעשות איבה ושטנה ודומה לו (מלכים-א יא יד) ויקם ה' שטן לשלמה

"יתרצה" - מלשון רצוי