קטע:מצודות על שמואל א כה כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"יקלענה" - תהיה משוטטת נעה ונדה כהאבן הקלוע בכף הקלע ואמרה זאת להחניפו ולבל ישפוך דמי ישראל כמו שאול

"את ה'" - להיות חוזרת למקום אשר ממנה חוצבה

"והיתה נפש אדוני" - ובעבור זה תהיה נפש אדוני צרורה בצרור החיים הנצחיים הרוחניים אחר הפרדה מן הגוף

"ויקם אדם" - רצה לומר עם שקם שאול לרדפך וגו' ויכול היית להרגו במערה עם כל זה לא שלחת בו יד ורעה לא נמצא בך מימיך

מצודת ציון

"צרורה" - ענין קשירה כמו (בראשית מב לה)צרור כספו

"יקלענה" - ענינו השלכה בהכלי העשוי כעין מקל ובראשו כעין כף ובו יניחו האבן הנזרק ולזה קרוי כף הקלע