קטע:מצודות על שופטים יט כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"בכל גבול ישראל" - לכל שבט נתוח אחד ולבנימין לא שלח כי ממנו יצאה הרעה הזאת

"וינתחה לעצמיה" - חתכה לפי האברים ולא חלק אבר אחד מהם

"לשנים עשר נתחים" - ובכל אחד היו הרבה מהאברים

מצודת ציון

"המאכלת" - הסכין כמו (בראשית כב י)ויקח את המאכלת

"וינתחה" - ענין אבר כמו (ויקרא א ו)ונתח אותה לנתחיה ורצה לומר חתכה לאברים ולתוספת ביאור אמר לעצמיה שגם המלה ההיא יורה על האבר כמו (יחזקאל כד ד)מבחר עצמים מלא ועל שם שהדרך לנתח האברים לפי העצמות לזה נקראו האברים עצמים