קטע:מצודות על שופטים טז טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"ותאלצהו" - אמרו רבותינו זכרונם לברכה (סוטה ט ב) שהיתה שומטת עצמה מתחתיו בשעת התשמיש

"ותקצר נפשו למות" - לא היתה דעתו רחבה עליו עד כי היה קרוב למות

"הציקה" - צערה אותו בדברים כל יום ויום

מצודת ציון

"הציקה" - מלשון צוקה וצרה

"ותאלצהו" - תרגם יונתן ודחקתיה ואין לו דומה במקרא