קטע:מצודות על נחמיה י א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"ובכל זאת" - מוסב למעלה שאמר הנה אבותינו היו במלכות ובטובה ועם כל זה לא עבדוך ואנחנו הלא עבדים ובצרה גדולה ובכל זאת אנחנו כורתים ברית אמנה ומקוימת לעובדיך וכותבים אותו בספר למען יהיה לזכרון

"ועל החתום" - על גמר דברי הספר יחתמו שרינו וגו' בחתימות ידם לאות ולראיה שקבלו על עצמן כל הכתוב בספר

מצודת ציון

"אמנה" - ענין קיום כמו יאמן נא דברך (מלכים א ה')

"החתום" - ענינו גמר וסוף ובדרז"ל כל חותמי ברכות (ברכות נ"ד)