קטע:מצודות על נחום ג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"ואין קצה לגויה" - לא היה סוף אל גוית ההרוגים המושלכים בארץ עד שבני אדם נכשלו בגוית ההרוגים כי לא מצאו מקום פנוי ללכת

"פרש מעלה" - הפרש היה מעלה עצמו כלפי מעלה בדליגת הסוס ובידו להב חרב וברק חנית והוא עושה חללים רבים ופגרים הרבה

מצודת ציון

"פרש" - כן יקרא הרגיל לרכוב על הסוסים

"ולהב" - כן יקרא ברזל החרב כי כשהיא מלוטשת מבהקת כלהב אש וכן ולהב חניתו (שמואל א י"ז)

"וברק" - כן יקרא ברזל החנית כי הוא מבריק כברק כאשר ילטשו וכן ברק חרבי (דברים ל"ב)

"וכבד" - ענין רבוי כמו בעם כבד (במדבר כ')

"פגר" - כן יקרא גוף ההרוג

"לגויה" - לגוף כמו גוית שאול (שמואל א ל"א)