קטע:מצודות על משלי כה כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודות על משלי - פרק כה - פסוק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח

מצודת דוד

"מעדה" - כמו המעלה על גופו בגד מקושט ביום קרה, ונחמד הוא למראה העין אבל אין בזה שום תועלת להגן מהקור, וכמו השופך חומץ על נתר, שבעבור רכות הנתר וחוזק החומץ יוסדק סדקים ממעל אבל לא יוגבר כח החומץ לחלקו חלקים מפורדים, כן הוא השר בשירי שמחה על לב נשבר המלאה לה תוגה, כי אף אם יפתח פיו למלא שחוק, מכל-מקום הצער שמור בלבו ולא הלך לו.

מצודת ציון

"מעדה" - מלשון עדי וקשוט.

"קרה" - מלשון קרירות.

"נתר" - מין אדמה רכה עשוי לכבס בו, כמו (ירמיהו ב): "אם תכבסי בנתר".

"רע" - מושבר, כמו (משלי כה יט): "שן רועה".