קטע:מצודות על משלי יד יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודות על משלי - פרק יד - פסוק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה

מצודת דוד

"קצר אפים" - מי שאינו מאריך אפו וממהר לכעוס, היא לו לאולת.

"ואיש מזמות" - הנמשך אחר מחשבות לבו, לבל יפלס דבר הטובה היא אם רעה, יהיה שנוא לכל - לשמים ולבריות.