קטע:מצודות על משלי יא כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודות על משלי - פרק יא - פסוק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

מצודת דוד

"נזם זהב" - כמו אילו ישימו נזם זהב באף חזיר, הנה לא תשמור העדי זה להתקשט בה אבל תלכלך אותה בצואה; כן דרך אשה יפה אשר סר ממנה טעם ועצת החכמה, כי לא תשמור יפיה להמותר לה כי-אם להנאסר לה. ונאמר למשל על מי שמצא חכמה ואינו משתמש בה לחכמת התורה כי-אם לרמות הבריות וכדומה.

מצודת ציון

"נזם" - עדי יושם על האף, וכן (שמות לה): "חח ונזם".

"טעם" - ענינו העצה ותוכן הדבר, כמו (איוב יב): "וטעם זקנים יקח".