קטע:מצודות על משלי ז כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודות על משלי - פרק ז - פסוק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

מצודת דוד

"עד יפלח" - עד אשר נכשל בה, וחצה יפלח את כבדו, כי מאבד עולמו על ידה.

"כמהר" - הרי הוא כצפור הממהר לעוף אל הפח בעבור הנאה מועטת, לאכול מהזרעונים אשר בה, ואינו יודע כי האכילה ההיא תהיה באבדן נפשו, כן הוא מאבד עולמו בעבור הנאת שעה.

מצודת ציון

"יפלח" - ענין בקיעה, כמו (תהלים קמא): "פולח ובוקע".

"כבדו" - הכבד שהמרה תלויה בה.

"פח" - רשת.