קטע:מצודות על משלי ד כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודות על משלי - פרק ד - פסוק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

מצודת דוד

"הסר ממך" - ר"ל: אל תעשה דבר שיהא בו מקום לבני אדם לרנן אחריך. וירמוז הרנון בעקימת הפה ונטיית השפתים, כדרך המרננים ברמז.

מצודת ציון

"ולזות" - ענין נטיה ועקימה.