קטע:מצודות על משלי א לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית:ניווט קטעים

מצודות על משלי - פרק א - פסוק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג

מצודת דוד

"ושומע לי" - זהו סוף דברי החכמה, שאמרה: אבל השומע לי ישכון בטח מן פחד רעה,

ר"ל: בטוח יהיה שלא תבוא עליו פחד רעה.

מצודת ציון

"ושאנן" - ענין השקט, כמו (איוב יב): "לעשתות שאנן".