מצודות על משלי א ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודות על משלי - פרק א - פסוק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג

מצודת דוד

"כי לוית חן" - המוסר והלמוד הזה הם לראשך חבור של חן, ועדי ענקים סביב לצואריך.

מצודת ציון

"לוית" - ענין חבור ודבוק, כמו (בראשית כט): "הפעם ילוה אישי".

"וענקים" - ענינו עדי הצואר, כמו (שופטים ח): "ולבד מן הענקות".

"לגרגרותך" - מלשון גרון וצואר.