קטע:מצודות על מלכים ב יז כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"וישלח" - ולזה שלח בהם את האריות בעוד כאשר אינם יודעים משפט וגו' אבל כאשר ידעו לא שלח בהם עוד (ואף כי מאז היו בארצם לא ידעו משפט ה' מכל מקום לא הקפיד על העבודת גלולים כי אם בהיותם בארצו המקודש ולא בארץ העובדי גלולים)

"אשר הגלית" - מבבל ומכותה וגו'

"את משפט" - חוק האלהים השוכן בהארץ ההיא

"ויאמרו" - עבדי המלך