קטע:מצודות על מלכים א טז טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"בשנת עשרים ושבע" - כי מלך מיד כשהרג לאלה

"והעם חונים" - כשהומלך בתרצה היו העם חונים בגבתון