קטע:מצודות על ישעיהו מא ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"יתן כעפר חרבו" - חרבו נתן הרוגים מרובים כעפר הארץ וקשתו הרבה חללים כקש נדף

"ומלכים ירד" - השליטו במלכים

"יתן לפניו גוים" - ר"ל מי הוא הנותן לפניו גוים הם כדרלעמר והמלכים אשר אתו

"צדק יקראהו לרגלו" - בכל מקום מדרך כף רגלו היה קורא את הצדק לעזוב האלילים ולהאמין בה' וכאומר ומי העירו הלא אנכי ה'

"מי העיר ממזרח" - אברהם שהיה במזרח מי העירו ללכת משם ולמאס באלילי ארץ מולדתו

מצודת ציון

"העיר" - מלשון התעוררות

"ירד" - ענין שלטנות כמו רדה בקרב אויביך (תהלים קי)

"נדף" - ענין כתישה כמו אל ידפנו (איוב לב)