קטע:מצודות על ישעיהו ל יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"ושברה" - ושבר החומה ההיא תהיה מכותת כשבר נבל מיוצר חרס אשר הוא כתות דק דק כי המכתת לא יחמול עליו מלכתתו כי טוב לו להחזירם לעפר לערבו בסיד לטוח הבתים והבורות.

"ולא ימצא במכתתו" - בהשברים הכתותים לא ימצא חרס גדול שיהיה ראוי לשאוב בו אש מן היקוד או לקחת בו מים מן הגבא וכאומר אם העון הזה הוא קטן בעיניכם מכל מקום יהיה סיבה על כליון נפלא.

מצודת ציון

"נבל" - כן יקרא כד היוצר, וכן ונבליהם ינפצו (ירמיהו מח).

"יוצרים" - אומן חרס נקרא יוצר.

"כתות" - ענין רציצה ושבירה לחתיכות רבות.

"יחמול" - ענין רחמנות.

"במכתתו" - בשבריו.

"חרש" - כמו חרס בסמ"ך.

"לחתות" - ענין לקיחת האש, כמו גחלים אתה חותה על ראשו (משלי כה). ועש"ז יקרא הכלי שחותין בו האש בשם מחתה.

"מיקוד" - כן נקרא מקום הבערת אש כמו על מוקדה (ויקרא ו).

"ולחשוף" - ענין שאיבה כמו לחשוף חמשים פורה (חגי ב).

"מגבא" - מקום כניסת מעט מים וכן בצאתו וגבאיו (יחזקאל מז).