קטע:מצודות על ישעיהו לג כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"פסחים" - אף הפסחים ההולכים על משענתם יבוזו שלל כי מפלתו יהיה סמוך אל העיר ואף הפסחים ילכו שמה לשלול שלל

"אז" - ביום מפלת אשור יחולק שללו הרב

"בל יחזקו" - לא יוכלו להחזיק כראוי את תורן הספינה ולא יוכלו לפרוש הוילון אל מול הרוח

"נטשו חבליך" - לפי שהמשיל את ירושלים כאלו היו נהרות סביב לה אחז במשל ההוא לומר לא תוכל לבוא לכבשה כי יהיה כאלו מוליכי הספינה עזבו החבלים שמושכים בהם הוילון להפנותה אל מול הרוח

מצודת ציון

"נטשו" - נעזבו כמו כי לא יטוש (שמואל א יב)

"חבליך" - מלשון חבל

"כן" - ענינו כראוי וכנכון כמו לא יכין לדבר כן (שופטים יב)

"תרנם" - הוא העץ הגבוה שעל הספינה וכן וכתורן על ראש ההר (לעיל ל')

"נס" - כן יקרא וילון הספינה וכן להיות לך לנס (יחזקאל כז)

"עד שלל" - פתרון אחד להם כמו בבקר יאכל עד (בראשית מט) וכפל המלה בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דנייאל יב)

"פסחים" - חגרים

"בזזו" - מלשון ביזה