קטע:מצודות על ישעיהו כט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית:ניווט קטעים

מצודת דוד

"ספו וגו'" - כי מעולם לא לן אדם בירושלים ועון בידו כי תמיד השחר כפר על עוונות הלילה ותמיד של בין הערבים כפר על עוונות היום אבל מעתה יתוספו עוונות שנה זו על עונות שנה שעברה כי הקרבנות יכרתו ואינם להתכפר

"הוי אריאל" - אמר הנביא יש להתאונן על המזבח העומד בהעיר אשר שכן שם דוד

מצודת ציון

"הוי" - ענין צעקת יללה

"אריאל" - המזבח נקרא אריאל וכן קראו יחזקאל כמ"ש והאריאל שתים עשרה אורך (יחזקאל מג)ונקרא כן ע"ש שירד עליו האש מהאל מן השמים ורבצה עליו כארי וכפל המילה כדרך הנוהם וצועק כמו מעי מעי אוחילה (ירמיהו ד)

"קרית" - עיר

"חנה" - שכן

"ספו" - מלשון תוספת

"חגים" - כן יקראו הקרבנות על כי רובם באים בחג וכן אסרו חג (תהלים קיח)

"ינקופו" - ענין כריתה וחתוך כמו ונקף סבכי היער (לעיל י)