מצודות על ישעיהו י טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מצודת דוד

"ותחת כבודו" - ובמקום שהיה מתכבד בעצמו לתלות הדבר בכח זרועו במקום זה יהיה ללעג וקלס כי תבער הבערה כתבערת אש רצה לומר כל אנשיו ימותו על ידי המלאך המכה בהם כאלו נשרפו באש וכן נאמר בו והיתה לשרפה מאכולת אש (לעיל ט)

"לכן" - בעבור גודל לבבו

"במשמניו רזון" - ירזה את השמנים שבעמו רצה לומר יאבדו מן העולם

מצודת ציון

"במשמניו" - מלשון שמן

"רזון" - הוא ענין כחשות

"ותחת" - במקום

"יקד" - ענין הבער כמו על מוקדה (ויקרא ו)