קטע:מצודות על ישעיהו יח ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"וכרת" - אז יכרות הכורת את יונקות הגפנים הרכים במזמרות ואת הענפים הגדולים יסיר בהכרתה וזה משל על גוג ומגוג לומר כשיהיו קרובים לגמר הצלחתם עד שיכבשו ירושלים ויצא חצי העיר בגולה אז יצא ה' ונלחם בגוים ההם ויאבדם בשצף קצף

"כתם פרח" - כשיתם הפרח ויהיה קרוב להתבשל

"ובוסר גומל יהיה נצה" - ר"ל כשיהיה הנץ בוסר הנגמל מעט מעט עד שיתבשלו הענבים מכל וכל

"כי לפני קציר" - לפני בוא עת הקציר

מצודת ציון

"כתם" - ענין השלמה

"ובוסר" - כן נקרא הפרי שלא נגמר בשולו כמו אבות אכלו בוסר (ירמיהו ל"א)

"גומל" - ר"ל תגדל מעט מעט והושאל מלשון הילד הנגמל משדי אמו שמרגילין אותו לאכול מעט מעט

"נצה" - הוא כעין פרח וגדול ממנו וכן נאמר והיא כפורחת עלתה נצה (בראשית מ')

"הזלזלים" - הם יונקות הגפנים הרכים

"במזמרות" - שם הכלי שכורתים בו הזמורות וכן ומזמרותיכם לרמחים (יואל ד')

"הנטישות" - כן יקראו הענפים הגדולים המתפשטים אנה ואנה והוא מלשון וינטשו בלחי (שופטים ט"ז) וכן הסירו נטישותיה (ירמיהו ה)

"הסיר" - מלשון הסרה

"התז" - ענין כריתה וחתוך ובדרז"ל התיז את הראש (חולין ל)