קטע:מצודות על ירמיהו נ יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"וזה האחרון" - זה המדיח האחרון שבר עצמותיו והוא נ"נ מלך בבל שגלה יהודה ובנימין

"הראשון" - המדיח הראשון אכל בשרו והוא מלך אשור שגלה עשרת השבטים

"שה פזורה ישראל" - הנה ישראל היה כשה פזורה ופרודה מן העדר אשר אריות הדיחו אותה והבריחוה מעדרה כי כן מלכי האומות הדיחו אותו מארצו

מצודת ציון

"פזורה" - ענין פרוד

"הדיחו" - מלשון דחיה

"עצמו" - ר"ל שבר עצמותיו ודוגמתו ובכל תבואתי תשרש (איוב ל"א) ור"ל תעקור השורש