קטע:מצודות על ירמיהו נא לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"הדיחני" - ר"ל כמו כשמדיחים את הכלי לא נשאר בו מאומה מודבק בדפנותיה כן לא השאיר מאומה בידי

"הציגני" - העמיד אותי כלי ריק כי את הכל לקח ושלל ומיהר לבלוע אותי כתנין הבולע מבלי לעיסה ומילא הכרס שלו מן מעדני ר"ל שלל טוב ארצי והביאם לארצו

"אכלני" - בני ישראל קובלים על הצער שסבלו ואומרים הנה נ"נ אכלני והמם אותי

מצודת ציון

"הממני" - ענין כתיתה ושבירה כמו והמם גלגל עגלתו (שם כ"ח)

"הציגני" - ענין העמדה כמו תציג אותו לבד (שופטים ז')

"כתנין" - מין נחש

"כרשו" - כמו כרסו בסמ"ך והוא המקום יתאסף שם המאכל ובדרז"ל הכרס הפנימית (חולין מ"ב)

"מעדני" - דברים תפנוקים כמו מעדני מלך (בראשית מ"ט)

"הדיחני" - מלשון הדחה ושטיפת כלי