קטע:מצודות על ירמיהו מו כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"כי יום אידם" - ר"ל על כי בא עליהם יום אידם עת מותם שהוא פקודת כל חי לכן בא מורך בלבבם

"כי גם המה" - אף שדרך השרים להיות אמיצי לבב לעמוד בקשרי המלחמה הנה המה לא כן עשו כי פנו מן המלחמה ונסו יחדיו ולא עמדו על עמדם ולזה כאשר השיגם האויב נפלו בנופלים ולא לקחום בשבי כדרך השרים

"גם שכיריה" - גם השרים הגדולים אשר בקרבה יובלו לטבח כעגלים המפוטמים במרבק שאחר שנעשו שמנים מוצאים לטבח

מצודת ציון

"שכיריה" - ענינו גדולים ונכבדים וכן בתער השכירה (ישעיהו ז)

"מרבק" - הוא הרפת מקום יפטמו שם העגלים וכן ועגלים מתוך מרבק (עמוס ו)

"הפנו" - מלשון פניה והליכה

"אידם" - ענין שבר ומקרה רע כמו הלא איד לעול (איוב לא)

"פקודתם" - על המיתה יאמר שהוא פקודת וזכרון השגחת כל חי כמו ופקודת כל האדם (במדבר טז)