קטע:מצודות על ירמיהו י יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"ויוצא" - הוא מוציא את הרוח ממקום אוצרו

"ברקים" - לעת בא המטר מבריק ברקים ואין המטר מכבה אותם

"מקצה הארץ" - ר"ל כאשר המה נראים למראה העין שהם בשפולי הרקיע בקצה הארץ אז מעלה אותם אל מול המקום אשר ירצה להמטיר שמה

"לקול תתו" - בעבור נתינתו קול המיית מים באויר השמים אז מעלה את העננים לרום השמים

מצודת ציון

"לקול" - באה הלמ"ד במקום בעבור וכן פתח פיך לאלם (משלי לא)

"תתו" - מלשון נתינה

"המון" - מלשון המיה ושאון

"ויעלה" - באה הוי"ו במקום אז וכן אם נקבה תלד וטמאה שבועים (ויקרא יב)ור"ל אז טמאה

"נשיאים" - עננים ע"ש שמנשאים עצמן למעלה וכן מעלה נשיאים (תהלים קלה)