קטע:מצודות על ירמיהו יח יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"אם ינטשו" - וכי מהראוי לנטוש ולעזוב מים הזרים מאנשיהם הבאים ממרחוק במלאכת צנורות והמה קרים ומטפטפים מעצמם ובקל יוקח המים ואיך מי יעזבם ור"ל וכי מהראוי לעזוב את המקום המשפיע בכל עת חכמה והשכל בלבות הדורשים אותו

"היעזוב" - וכי מהראוי לעזוב מים היורדים מן הצור אשר בשדה הבאים מהפשרת השלג אשר בלבנון הלא המים ההם המה מנוקים וקרים וטובים לרוות הצמאון

מצודת ציון

"מצור" - מסלע

"לבנון" - שם יער בארץ ישראל

"ינתשו" - כמו ינטשו בטי"ת כי דטלנ"ת מתחלף כמו שיבואו בענין אחד טעה ותעה ונטישה הוא ענין עזיבה כמו כי לא יטוש (שמואל א יב)

"זרים" - מלשון זר ונכרי

"קרים" - מלשון קור וצנה

"נוזלים" - מלשון הזלה והטפה כמו יזל מים מדליו (במדבר כד)