קטע:מצודות על ירמיהו יב יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"שמה" - נבוכדנצר המחריב שם את ארצי לשממה והנה הארץ השוממה מתאבלת לפני

"נשמה" - ר"ל עכ"ז לא ארחם ותהיה נשמה כל הארץ כי אין בה איש שם על לב להתחרט מעוונו לשוב אלי

מצודת ציון

"עלי" - ר"ל לפני

"נשמה" - מלשון שממה