קטע:מצודות על ירמיהו ט ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"נדדו הלכו" - נדדו ממקומם והלכו להם כי רוב העופות ישכנו במקום אנשים כי שם ימצאו פירות ופרחי אילנות וזרעים למאכלם וכאשר יהיה שממה ילכו להם והבהמות יקחם האויב

"ועל נאות מדבר" - על חורבן אהלי הרועים אשר במדבר ארים קינה כי נעשו שממה ואין איש עובר שם ולא נשמע קול מקנה כי האויב שללם עצמו

"על ההרים" - על חורבן ההרים אשר לא צמחו ארים קול בכי ויללה

מצודת ציון

"ונהי" - ענין יללה כמו יודעי נהי (עמוס ה)

"נאות" - ענין מדור כמו בנאות דשא (תהלים כג)

"מדבר" - לפעמים אמר לשון מדבר על מקום המרעה סמוך למדבר וכן הצאן ההנה במדבר (שמואל א יז)

"נצתו" - מלשון ציה ושממה