קטע:מצודות על יחזקאל כד יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"האנק דום" - מהאנק דום ר"ל שתוק מן האנחה ולא תאנח

"מתים אבל" - הוא הפוך אבל מתים ר"ל מנהג האבל שעושים על המתים לא תעשה

"פארך" - התקן עליך מגבעות הראש שהוא לפאר ולהדר וכן נאמר פארי המגבעות (שמות לט) ודרך האבל היה להסיר המגבעת ההיא ורז"ל אמרו שעל התפילין יאמר שהאבל אסור בהן

"ונעליך" - לא כדרך האבל שחולץ המנעל

"ולא תעטה" - לא כדרך האבל שמעטף ראשו עד שער השפתים

"ולחם אנשים" - לא כדרך האבל שמברין אותו סעודה הראשונה משל אחרים

מצודת ציון

"האנק" - ענין אנחה כמו אנקת אסיר (תהלים קב)

"דום" - ענין שתיקה כמו וידום אהרן (ויקרא י)

"חבוש" - כן יקרא התקון בראש והקשירה וכן וחבשת להם מגבעות (שמות כה)

"תעטה" - ענין עטיפה כמו ועל שפם יעטה (ויקרא יג)

"שפם" - הוא שער השפתים