קטע:מצודות על יחזקאל כג מג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"והיא" - אבל עדיין היא בהוייתה כמו מאז ודוגמתו איה ה' אלהי אליהו אף הוא (מלכים ב' ב) ור"ל אף הוא בהוייתו בכל עת ולא ישתנה

"ואמר לבלה נאופים" - אמרתי על הזקנה שנזדקנה בנאוף עתה יסורו ממנה תזנותיה הואיל וכבר שבעה בזנות ר"ל חשבתי שאחר שעבדו זמן רב לאלהי העמים וראו שאין בהם ממש יפרשו מהם

מצודת ציון

"לבלה" - ענין זקנה כמו אחרי בלותי (שם יט)

"יזנו" - ר"ל יסורו ועש"ז תקרא המנאפת זונה על כי סרתם מבעלה להבעל לאחר

"והיא" - ר"ל כשהיתה כן היא