קטע:מצודות על יחזקאל כא טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"מואסת כל עץ" - עתה תמאס כל עץ ולא תכרות אותם ר"ל לא תלך עתה על האומות להכריתם ולפי שהמשיל את ירושלים ליער אמר לשון שבט וכינה גם העובדי כוכבים בשם עץ

"שבט בני" - כאומר לא כן הוא אך דעו שהחרב תבוא לכרות שבט בני ר"ל אוכלסי ישראל והוא מקרא קצר

"או נשיש" - או שמא תאמרו נשיש על החרב ההיא כי לא עלינו תבוא כי אם על אויבינו

"למען טבוח וגו'" - החדוד היה למען תהיה חריפה לטבוח בה והמריטה היתה למען יהיה לה ברק להבהיל האנשים

מצודת ציון

"ברק" - להט וזוהר כמו וברק חנית (נחום ג)

"שבט" - שרביט