קטע:מצודות על יחזקאל יז טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"אשר בזה את אלתו" - בזה את השבועה שהשביעו ועבר עליה

"אתו" - עם המלך הממליכו בתוך בבל ימות (ועם שכבר אמר במקום המלך חזר לומר שוב אתו בתוך בבל לפי שארכו הדברים באמרו אשר בזה וגו' וכן דרך המקרא) וזה פתרון נתוק השרשים וגו' ור"ל שנבוכדנצר יעקור מצדקיהו שרשי המלוכה כי לא ימלוך עוד מי מזרעו ויקצץ פרי בטנו כי שחט את בניו והגלה את העם

"אם לא" - הוא ענין לשון שבועה