קטע:מצודות על יחזקאל יז ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"כפנה שרשיה עליו" - אספה כל שרשיה על הנשר ההוא לבטוח עליו

"ודליותיו שלחה לו" - הושיטה דליותיו אל הנשר ההוא שהוא ישקה אותה מן המים המכונסים בין הערוגות העשויות לצורך נטיעתה שעשה לה הנשר הראשון (כי כן הדרך לעשות סביב הנטיעה כעין ערוגות) ר"ל שלח מלאכיו אל פרעה להחזיק בידו המלוכה שהמליכו נבוכדנצר

"גדול כנפים" - הוא פי' על מה שקראו גדול

"ורב נוצה" - הרבה נוצה היה בו אבל לא היה מלא נוצה ולא היה לו ארך האבר ולא הרקמה כמו הנשר הראשון ועל פרעה יאמר

מצודת ציון

"כפנה" - ענין אסיפה ובדרז"ל יש כנופיא (שבת ס)וגם הוא הפוך

"שלחה" - ענין הושטה

"מערגות" - הם תלמי המחרישה כמו כערוגות הבשם (שיר השירים ה)

"מטעה" - מלשון נטיעה