קטע:מצודות על יונה ב ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

בהתעטף – כשהיה נפשי שעלי מעוטף ומעונה, זכרתי את ה' להתפלל לפניו; והנה בא אליך תפילתי אל היכל קדשך, הוא השמים:

מצודת ציון

בהתעטף – מלשון עטיפה ולבישה. כי כשהאדם הוא בצרה, הוא מעונה וכפוף, כאילו מעוטף קצתו בקצתו. וכן: "העטופים ברעב" (איכה ב):