קטע:מצודות על זכריה יד ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"ושמו אחד" - ר"ל לא יזכר שם אלוה כ"א שמו לבדו והוא כפל ענין במ"ש

"והיה ה' וגו'" - ר"ל אז כל העכו"ם יקבלוהו לאלוה ויאמינו בו

"יהיה ה' אחד" - ר"ל לא יעבדו עוד לעבודת כוכבים