קטע:מצודות על זכריה ט טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"ומלאו כמזרק" - יהיו מלאים מדם הרוגים כמזרק המלא מדם הזבחים העומד לזרוק

"כזויות מזבח" - הם הקרנות המלאים ממתן דמי הקרבנות

"ושתו המו" - ישתו דמם ויהמו בקול המייה כמו שותה היין כמ"ש לץ היין הומה שכר (משלי כ)

"יגן עליהם" - אז יגן על ישראל שלא יהיו נלקים עמהם ועוד הם יאכלו וישחיתו ויכבשו את אבני הקלע ועל שרי האומות יאמר וכלפי שהמשיל למטה בענין את שרי יהודה וישראל לאבני נזר שהם אבני יקר שמשימים בכתר המשיל שרי האומות לאבנים שמקלעים אותם הנבזים העומדים לזריקה

מצודת ציון

"וכבשו" - ענין האחיזה בחזקה כמו ויכבשום לעבדים (ירמיהו לד)

"אבני קלע" - האבנים הנזרקים בכף הקלע והוא הכלי המיוחד לזה

"המו" - מלשון המייה

"כמזרק" - הוא הספל

"כזויות" - כקרנות