קטע:מצודות על הושע ט ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"כי לחמם" - הקרבנות שמביאים יותר טוב שיהיה למלא נפשם שהם יאכלוהו ולא יבוא לבית ה' כי לא לרצון הוא

"כלחם אונים להם" - הקרבנות הם בעיניו כלחם הבא להם בגזל אשר מטמא ומתעב את האוכלו

"לא יסכו" - זה אמר על בני יהודה מעתה אין לו חפץ בנסכיהם ולא ינסכו לה' יין וזבחיהם אינם ערבים עליו

מצודת ציון

"יסכו" - מלשון נסך ויציקה

"יערבו" - ענין מתיקות כמו וערבה לה' מנחת (מלאכי ג)

"אונים" - ענין גזל הבא בכח ואון וכן וידיו תשבנה אונו (איוב כ)

"לחמם" - גם הבשר יקרא לחם וכן את קרבני לחמי (במדבר כח)

"לנפשם" - לעצמם