קטע:מצודות על הושע ד יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"צרר רוח" - ר"ל הרוח קשר את עצמו אל העדה בכנפיה להוליכם מהר בגולה ואז יבושו מן הזבחים שעשו אל העבודת כוכבים כי לא ימצאו בהם עזר ורק המה לבושת ולכלימה

מצודת ציון

"צרר" - ענין קשירה כמו מי צרר מים (משלי ל)

"בכנפיה" - מלשון כנף והמשילה לעוף שהרוח נושאה