קטע:מצודות על הושע ד ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"כרובם" - כפי מה שאני מוסיף לגדלם כן מוסיפים הם לחטוא לי לכן אחליף כבודם בקלון ר"ל בתמורת הכבוד אתן להם קלון

מצודת ציון

"כרובם" - ענין גדולה כמו כי רבה היא (אסתר א')

"בקלון" - מלשון קלות ובזיון

"אמיר" - מלשון תמורה וחלוף