קטע:מצודות על הושע א ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"כי זנה תזנה" - ר"ל להיות לאות שאנשי הארץ זונים וסרים מה' ללכת אחרי אלהי עכו"ם כזונה ההולכת אחרי המנאפים

"אשת זנונים" - אשה שהורגלה בזנות וילדה ילדים בזנות שזהו מופת ואות שהיא זונה באמת וארז"ל לפי שהושע אמר להקב"ה על ישראל החליפם באומה אחרת לכן צוהו לקחת זונה למען הראות לו איך יקשה בעיניו לגרשה לרמז לו שקשה לפני המקום לשלח את ישראל מעל פניו

"תחלת דבר ה' וגו'" - ר"ל תחילת דבורו של ה' בהושע היה זה שאמר ה' אל הושע לך קח לך וגו'

מצודת ציון

"זנונים" - מלשון זונה

"זנה תזנה" - ענין הסרה ועש"ז תקרא המנאפת זונה כי סרתה מדרכי הצניעות