קטע:מצודות על דניאל ט כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"שבועים שבעים" - שבעים שמטות שנים נגזר על עמך וגו' ר"ל המקום גזר שתהיה חורבן בית השני בכלות שבעים שמטות מחורבן הראשון והם במספר שנים ארבע מאות ותשעים וכן היה כי בכלות ע' שנה מחורבן בית הראשון נבנה השני ועמד ת"כ שנה הרי בין הכל ת"ץ שנה

"לכלא הפשע" - בחורבן בית השני ובקושי הגולה יכלה הפשע ויתמו החטאות כי ימורק הכל ויכופר העון ויהיה זה סיבה להביא צדק עולמים והוא משיח צדקנו אשר ימלוך לעולמים

"ולחתום חזון ונביא" - להיות נגמר דברי חזון ונביא רצונו לומר להתקיים כל היעודים והבשורות אשר נבאו כל הנביאים

"ולמשוח קדש קדשים" - להיות קדש הקדשים בגדולה מרובה כי אז יהיה גדול כבוד הבית

מצודת ציון

"שבועים" - שמטות משבע שנים

"נחתך" - נגזר כי שניהם הם מענין כריתה

"ולהתם" - מלשון תם והשלמה

"ולחתום" - ענין גמר ובדרז"ל כל חותמי ברכות (ברכות סג) וכן ועל החתום (נחמיה י)כי הדרך לרשום כל אחד שמו אחר גמר הכתב

"ולמשוח" - ענין גדולה כמו למשיחו לכורש (ישעיהו מה א)ולזה קראו גם כאן משיח נגיד