קטע:מצודות על דניאל ט ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

"בשנת אחת" - לפי שארכו הדברים בפסוק שלפניו לכן אמר שוב בשנת אחת וכן דרך המקרא

"אני דנייאל בינותי בספרים" - כי מתחלה טעה בחשבון שבעים שנה שאמר ירמיהו לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם וגו' (ירמיהו כט) וחשב שגם בנין בית המקדש וגאולה שלימה תהיה בכלות שבעים שנה להתפשטות מלכות בבל על ישראל מעת שכבש נבוכדנצר את יהויקים בראשונה אבל בדברי המלאך האמור בסוף הענין נתוסף בו בינה במספר החשבון והשכיל לדעת כי מספר השנים אשר היה דבר ה' אל ירמיהו שיבנה הבית בשניה ויהיה אז גאולה שלימה היא תהיה בעת ימולא שבעים שנה לחרבות ירושלים ר"ל מעת גלות צדקיה וכמו שהתחלת הפקידה אשר ישובו לארץ תהיה בכלות שבעים שנה מעת התחלת התפשטות בבל על ישראל כן סוף הגאולה ובנין בית המקדש תהיה בכלות שבעים שנה מעת חורבן הבית והעיר מכל וכל

מצודת ציון

"בספרים" - מלשון מספר וחשבון